How to wear Rashi and Rabbenu Tam together?

הובא לפני גליונות שו״ת ״בנימין צעיר״ מאת הרב הגאון הגדול רבי בנימין רחמנוב שליט״א. עיינתי בספר והתמקדתי בפרט בתשובה בענין הסדר והמקום של הנחת התפילין בזרוע של יד. ובמיוחד לאלו שמניחים שני זוגות תפילין רש״י ור״ת ביחד איך הוא הסדר. באיזה מקום בזרוע להניח התפילין של רש״י ובאיזה מקום תפילין של ר״ת כשמניחים שניהם ביחד. ועוד דברים נוספים. למדנו בחברותא בעיון רב ופלפלנו וחפרנו בעומק בענינים אלו זמן רב. כמה פרטים שהיו סתומים עד היום התבררו בבהירות עצומה. לפני שבאתי לסוגיא זו היה דבר פשוט אצלי עפ״י דעת מוהרח״ו ז״ל והאריז״ל שמניחים התפילין של יד רש״י למעלה סמוך לכתף ולמטה ממנו תפילין ר״ת סמוך לאציל – הקובדו כמו שכתב בשער הכוונות וכך נהגתי כל השנים, ולא עלה בדעתי שהיא אחרת.

אפילו היה ידוע לי מה שכתוב בספר עולת תמיד הפוך, כמו שאביא לשונו לקמן, וזה סותר את שער הכוונות. וחשבתי שהגרסא של ספר עולת תמיד היא טעות בגלל שרבי יעקב צמח הגיה פירוש אחר שם לישב הסתירה לנהוג כמו ספר הכוונות.

עד שבא הרב המחבר שליט״א והאיר את עיני שזה לא פשוט כלל! וראיתי שאני חייב ללמוד הכל מחדש כדי לדעת איך לעשות להלכה ולמעשה. ובסוף ראיתי שצדק הרב המחבר שליט״א בהבנתו בדרך הפשט עפ״י הפוסקים ובדרך הסוד בדברי מוהרח״ו והאריז״ל, שהפשט והסוד עולה בכוון אחד ממש. ונבאר למה התפילין של ר״ת צריך להניח סמוך לכתף ולמטה ממנו התפילין של רש״י סמוך לאציל - הקובדו. וכך התחלתי לנהוג היום להלכה ולמעשה כאשר אבאר יסוד הענין כאן. ואני מצהיר כל מה שאני כותב הוא מהרב המחבר שליט״א ע״י לימודינו ביחד יצאו חידושים אלו רק באתי להבהיר הדברים כדי שיובנו בקלות בפרטות בתשובה של הרב המחבר שליט״א.

בענין ההוראות למעשה באיזה חלק בזרוע מניח תפילין של רש״י ורבינו תם? הנה בא דברי מוהרח״ו בשלש מהדורות הכוונות. פעם ראשונה בספר הכוונות [הישן] מהדורה קמא (נערך ע״י הרב אפרים פניצ׳ירי ויצא לאור ע״י ישיבת אהבת שלום); פעם שניה בשער התפלה מהדורה האמצעית שנקרא היום שער הכוונות (יצא לאור מכת״י מוהרח״ו ע״י ישיבת אהבת שלום) ופעם שלישית בספר עולת תמיד המהדורה בתרא. ונאמר בקיצור: בספר הכוונות וז״ל:

״דע כי בבקר היה מניח מורי זלה״ה תפילין דרש״י ור״ת יחד. כיצד, תחילה נותן תפילה של יד דרש״י ואח״כ יניח של דר״ת. ושניהם יהיו בקבורת הזרוע, של רש״י יותר גבוה וסמוך לכתף, ואח״כ ר״ת״, עכ״ל.

ובשער התפלה [שער הכוונות] וז״ל הצריך לענייננו:

״אמנם אופן הנחתם הוא זה. כי תחילה יכניס בזרועו תפלה דיד כסברת רש״י ואח״כ יכניס תפלה של יד כסברת ר״ת. ושניהם יניח במקום הנקרא קיבורת של פרק העליון שבזרוע השמאלי. ואותו של רש״י יהיה יותר למעלה סמוך כלפי צד הכתף ושל רבינו תם יהיה יותר למטה ממנו סמוך אל פרק האמצעי״, עכ״ל.

שני המקורות שהבאנו לכאורה משמע שתפילין של יד דרש״י מניח בקבורת סמוך לכתף, ושל ר״ת למטה ממנו סמוך לפרק האמצעי, כנזכר לעיל בלשונו, דהיינו סמוך למרפק. וכך מבינים רוב המפרשים לעשות להלכה ולמעשה.

אבל בספר עולת תמיד מהדורה בתרא של מוהרח״ו כתוב להיפך וז״ל:

גם היה נוהג להניח יחד שני זוגות תפילין דרש״י ודר״ת. . . אמנם אופן הנחתם שתי זוגות הנז׳ הוא באופן זה. שתקח שתי התפילות של יד דרש״י ודר״ת ביחד, ותכניסם בזרוע ותשים תפלה של יד, תחילה אותה של רש״י על מקום הקבורת, ותפלה של ר״ת גם כן על הקבורת, אלא שתהיה על גבי התפלה של רש״י יותר למעלה מעט סמוך אליה לצד הכתף, עכ״ל.

וכן הוא בספר פרי עץ חיים שער התפילין פרק י׳ כמ״ש בספר עולת תמיד. יוצא מכאן שתפילין דרש״י בקבורת למטה - דהיינו סמוך למרפק, ור״ת בקבורת למעלה ע״ג רש״י סמוך לכתף הפוך משער הכוונות! ואע״פ שהרב יעקב צמח רוצה לתרץ הסתירה ולפרש כמו ספר הכוונות אבל פשטות לשונו בעולת תמיד אינה מורה כן כמו שנבאר.

תחילה צריך לחקור ארבע חקירות, ונחלק אותם לארבעה סימנים.

(א) כאשר מורח״ו נותן הוראות שקבל ממורו האריז״ל באיזה אופן לקיים פרטי מצוה מסוימת, הוא מאד ברור ובהיר בהוראותיו ואין שום ספק בדבריו. זו פעם ראשונה לפי לענ״ד שההוראות אינן ברורות! וזה מעורר שאלה איך מוהרח״ו לא אמר לנו ברור איך להניח השני זוגות תפילין על הקיבורת? הרי הוא דייק בכל פרט קטן מה עשה ואיך עשה רבו האר״י הקדוש!?

(ב) צריך לשים לב כאשר הוא כותב ״למעלה״ או ״למטה״ ובפרט כאן בפרקי הזרוע, מאיזה ערך הוא קורא למעלה או למטה? כי בערך אחד מה שהוא קרא למעלה יהיה בערך אחר למטה! דהיינו צריך לדעת מאיזה יחס הוא מדבר? כי יש חשיבות כשמרימים את הידים, כף היד נקרא פרק ראשון ועליון, והקנה עד המרפק נקרא פרק שני ואמצעי, והזרוע עד הכתף נקרא פרק שלישי ותחתון. אבל יש גם ערך הפוך; הזרוע מהכתף עד המרפק נקרא פרק עליון וראשון, והקנה מהמרפק עד כף היד נקרא פרק שני או אמצעי, וכף היד נקרא פרק שלישי ותחתון. ושני מושגים אלו הם אמת רק צריך לדעת לפי איזה יחס מדבר!

בסוגיא של נטילת ידים ונשיאת כפים בברכת כהנים בגלל שמגביהים הידים למעלה, כף היד נקרא פרק ראשון ועליון, והזרוע המחובר לכתף וכ״ש הכתף נקרא פרק שלישי ותחתון. אבל במקומות אחרים כמו אצל הנחת תפילין שלא מרימים ידים, כף היד נקרא פרק שלישי ותחתון, והזרוע המחובר לכתף והכתף עצמו נקרא פרק ראשון ועליון.

וכן צריך לדעת האם מדבר מוהרח״ו במושגים הנזכרים לעיל בערך מצד הקבלה או בערך מצד הלכה. בהלכות תפילין בנושא קיבורת הזרוע, צריך לדעת באיזה יחס הוא מדבר ומה נקרא למעלה בקיבורת ומה נקרא למטה? כמו שנבאר להלן בסימן ג׳.

(ג) בהלכות תפילין כשמדברים הפוסקים מקיבורת הזרוע, מחלקים אותו לשני חלקים, דהיינו משתי אצבעות מהקודא - מהמרפק שמתחיל הבשר להיות גבוה עד חצי הזרוע שהוא אמצע הקיבורת הוא חצי הראשון, ומאמצע הקיבורת עד קרוב לכתף (או עד בית השחי) הוא חצי השני. ויש חילוק בהלכה באיזה חלק הקיבורת הוא כשר להניח תפילין. וגם כאן יש יחס מצד מקום החשיבות דהיינו שמצד המרפק (משתי אצבעות מהמרפק ולמעלה כנ״ל) מתחיל הקיבורת שהוא עד סוף חצי הראשון עד אמצע הקיבורת; והוא המקום לפי כל הפוסקים שכשר להניח התפילין של יד. לכן מצד יחס המרפק עד אמצע הקיבורת נקרא ״למעלה״ ומאמצע שהוא חצי השני עד הכתף נקרא ״למטה״. והסיבה היא כי דעת רוב הפוסקים הנ״ל רק עד סוף חצי הראשון כשר להניח תפילין אבל מהחצי השני של הקיבורת עד הכתף פסול להניח תפילין. אבל דעת רבינו תם והגר״א והפרישה בטור שו"ע שכל הקיבורת דהיינו גם החצי השני הוא כשר להניח תפילין של יד. כאן צריך לדעת איך מוהרח״ו מתייחס אל הפוסקים בנושא הקיבורת עם המידע הזה?

(ד) בענין של תפילין דרש״י ורבינו תם, מה מיוחד בסוגיית התפילין דסדר הפרשיות הויות כסדרן כרש״י, או סדר הפרשיות הויות באמצע כר״ת? לפי רוב הפוסקים לא נפסק באופן מוחלט שהלכה כרש״י אלא כתוב בשו"ע אור"ח סי' ל"ד מנהג העולם בסדר הפרשיות כדעת רש"י ורמב"ם. כיון שכתוב "מנהג העולם" ולא כתוב "הלכה" כרש"י ורמב"ם, לכן עדיין מקום להדר המצוה לקיים גם צד השני כשיטת ר״ת. הנה דבר כזה לא רואים במחלוקות אחרות ולמה כאן הוא שונה?

אחרי הודיע אלקים אותנו את כל זאת, נבין בקלות את אשר לפנינו. הנה סימן (ד) נסביר את עיקרו תחילה כי ממנו היא הקדמה להבין התשובות לשאר השאלות. הזהר הקדוש בפרשת פנחס עמ׳ רנח. נותן לנו את הסוד של שני זוגות תפילין דרש״י ור״ת. הפרשיות של רש"י שמונחים בתוך הבתים מסודרים עפ״י הסדר שכתובים בתורה מצד הקורא. קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע, הם נקראים לסימן הויות כסדרן (ראה הערה 9). מטעם שכל פרשה כנגד אות של השם יהו״ה, שקדש כנגד אות י׳, והיה כי יביאך כנגד אות ה׳ ראשונה, ושמע כנגד אות ו׳, והיה אם שמוע כנגד אות ה׳ אחרונה. תפילין של רש״י שהם חיוב הלכה לכולם מרמזים על עולם הזה כי את כל המצות מקיימים לפי קיומן בעולם הזה. לכן עיקר מצות תפילין היום הוא תפילין של רש״י שנוהגים כל בית ישראל. אבל תפילין ר״ת שסדר הפרשיות מונחים בבתים מצד הקורא הם: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, הן שנקראים הויות באמצע בסוד שם הוי״ה בצירוף יהה״ו, הוא התפילין של עולם הבא ואינם להלכה (בעוה"ז) ומקיימים רק להידור מצוה להתקשר עם עולם הבא כמ״ש בזהר בפנחס רנח.

הסיבה שמחפשים לקיים גם הצד השני של המחלוקת היא היות שמצות התפילין קשורה ליסוד חי החיים. כוונת התפילין, של ראש הוא אהי״ה יהו״ה אהי״ה גמט׳ חיי״ם (68), ושל יד אהי״ה יהו״ה אהי״ה (68 חיי״ם) פלוס אהי״ה יהו״ה אדנ״י ששוה (112=יב״ק ר"ת י'חוד ב'רכה ק'דושה גמט׳ הוי״ה אלהי״ם שם מלא) ועולה 68+112 = בסך הכל 180 שהוא עשר פעמים ח״י ששוה שמות המוחין ע״ב, ס״ג, מ״ה = 180! מכאן נבין שהתפילין הוא סוד מקור החיים . לכן אומר הזהר הנ״ל ובגין דא דאוקמוה מארי מתניתין, דאית ברישא אתר לאנחא תרי זוגי דתפילי, ודא זכי לתרי פיקודין, [סוד תפילין דרש״י דעולם הזה, ותפילין דר״ת דעולם הבא] דאוקמוה עלייהו לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות! מזה למד האריז״ל וגם עפ״י התיקוני זהר חדש וז"ל והא איתמר ובגין דלא בקיאין אילין בדרא בתראה שוין תרי זוגין דתפילין מספיקא, דלא ידעין ברזא דא [שהתפילין דרש״י הם סוד התקשרות החיים בעולם הזה ותפילין דר״ת הם סוד התקשרות החיים בעולם הבא] דתרוייהו אצטריכו [שצריכים לחבר עוה"ז עם עוה"ב מטעם שהם שני מיני תפילין שונים של עוה״ז ועוה״ב ששניהם מניחים ביחד מדינא כנ"ל ולא מספק שלא יודעים איזה מהם להלכה, ולכן שניהם צריכים מטעם הנ"ל]!

עפ״י כל הנ״ל מבינים שמחלוקת זו שונה משאר מחלוקות. כל המחלוקות האחרות אי אפשר לקיים את שני הצדדים של המחלוקת כי יש סתירה ביניהם או זה להלכה או זה להלכה כי שני הצדדים עולים במקום אחד ולכן יש ספק איזה להלכה ואז פוסקים רק צד אחד להלכה. ולא עוד אלא קיום כל צדדי המחלוקות שייכים רק מהו הלכה לעוה"ז. מה שאין כן "המחלוקת" בתפילין רש״י ור״ת לא שייכים לקיום הלכה בעוה"ז בלבד כשאר מחלוקות, אלא הם קיום של שני מקומות שונים. התפילין דרש"י הוא בסוד עולם הזה ותפילין דר״ת הוא בסוד עולם הבא. ולא רק זה אלא עיקר סוד התפילין הוא לקשר את שני הצדדים לעולם הזה ולעולם הבא ביחד ובבת אחת! והבן הדבר .

והבנה זו מתרצת את הבעיה של הפוסקים למה לפי דעת האר"י ז"ל והזהר כשמניחים שני תפילין ביחד, צריכים לכוון שניהם למצווה כי לכאורה יש את הבעיה של בל תוסיף. לכן הרבה פוסקים אומרים שצריך לכוון תפילין אחד למצוה והשני לרצועות בעלמא. א"כ לפי דעת האריז"ל והזהר שצריכים לכוון על שניהם למצוה, למה אין את הבעיה של בל תוסיף? התשובה היא בל תוסיף שייך רק כשמוסיפים על המצוה באותו מקום ובאותו זמן. וכאן התפילין דרש"י ודר"ת שייכים לשני מקומות שונים ולא מוסיפים זה לזה. וזה כוונת האריז"ל והזוהר שצריך לקיים שניהם למצווה, אחד לעוה"ז ואחד לעוה"ב. לכן הלכה ולמעשה צריך ליזהר מאד כשמכוונים שניהם למצוה הוא רק תפילין דרש״י להלכה בעוה״ז ור״ת להידור מצוה לעוה״ב. ואם מכוונים שניהם להלכה בעוה״ז הוא עובר בל תוסיף!

עכשיו נבוא לשאר הסימנים. בסימן א׳ הערנו שלשונו של מהרח"ו אינה ברורה בספר הכוונות ובשער התפלה [שער הכוונות] לומר איפה המקום בקיבורת להניח התפילין של רש״י ור״ת? מה שאין כן בספר עולת תמיד לשונו ברורה חד משמעית לשים תפילין ר״ת קרוב להכתף ולמטה ממנו לשים תפילין של רש״י!

בספר זר זהב של הרב יעקב צמח על השו״ע אורח חיים בסימן כ"ז מספר לנו כשהתחיל להניח תפילין לימדו אותו איך לעשות הכריכות על הקיבורת וכו׳. לאחר כמה שנים, התפלל בבקר בביתו של החכם הרב שמואל ויטאל נר״ו בא אליו הרב שמואל אל הרב יעקב צמח ואמר לו לא ככה עושים ולימד אותו איך אביו הרב חיים זלה״ה לימד לרב שמואל בנו בבר מצוה איך להניח תפילין, אשר למדו רבו הרבי יצחק זלה״ה. בסידור חמדת ישראל מאת הרבי שמואל ויטאל, הוא לא מזכיר כלל ענין התפילין של רבינו תם אלא רק בהוראות של תפלת מנחה, בהוצאת אהבת שלום בעמ׳ רפו כתב וז״ל: ״גם היה נזהר מאד שלא לאמרה [מנחה] אלא עם טלית ותפילין. ובראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין דסברת ר״ת, ואח״כ עשה זוג תפילין ע״ד שמושא רבא והיה מניחם בתפלת המנחה״, עכ״ל. והוא המקום היחיד שמזכיר תפילין דרבינו תם! לא רק זה אלא גם הוא משמיט לגמרי כל הנושא של הנחת תפילין של רש״י ור״ת ביחד ולא אומר מילה! הלא דבר הוא? מכאן נראה שלא קבל רבי שמואל מאביו רבי חיים כלל בנושא הזה כי רבי חיים עצמו לא היה מניחם יחד אלא היה מניח תפילין ר״ת בנפרד! כאן נזכיר רבי שמואל ויטאל נולד בשנת שנ"ח, ורבי חיים אביו הסתלק בשנת ש"פ כשהיה רבי שמואל בנו בן כ"ב שנה. רבי שמואל ויטאל חיבר את סידורו חמדת ישראל בהיותו בן ששים וחמש שנים. בכתיבתו החל ביום חמישי ד' טבת שנת תכ"ג, וסיימו ביום שני ט"ו אלול שנת תכ"ג. כנראה מכל זה רבי חיים ויטאל לא לבש שני זוגות תפילין ביחד אלא לבש כל אחד בנפרד. או אולי בסוף ימיו עשה את זה בביתו בפרטיות.

עכשיו נבוא לסימן ב׳ מה נקרא למעלה או למטה על הקיבורת? וגם לסימן ג׳ איך מתייחס מהרח״ו אל הפוסקים בנושא הקיבורת? כנ״ל כנראה מהרח״ו לא עשה מעשה להניח שני זוגות תפילין רש״י ור״ת ביחד. וצריך לזכור אף אחד באותו דור היה מניח השני זוגות ביחד חוץ רבינו האר"י זלה״ה שהיה יחיד בדורו! כנראה, היות שמהרח״ו לא הניחם ביחד, כשבא לסדר הכתבים לארגנם בספר ובא לבנות ולהביע איך לעשות למעשה. ועברו כאן שלשה שלבים בשלש מהדורות של פיתוח; ספר הכוונות מהדורה קמא, שער התפלה שנקרא היום שער הכוונות מהדורה האמצעית, ועולת תמיד המהדורה בתרא. בספר הכוונות במהדורה קמא כתב ההוראה בלשון מינימלי מאד עדיין לא ברור. בשער הכוונות [שער התפלה] כתב לשון הרבה יותר מורחב אבל עדיין לא ברור מספיק והקורא עלול לטעות בכוונתו כמו שרואים. הלשון בשער הכוונות וז״ל:

״אמנם אופן הנחתם הוא זה. כי תחילה יכניס בזרועו תפלה דיד כסברת רש״י ואח״כ יכניס תפלה של יד כסברת ר״ת. ושניהם יניח במקום הנקרא קבורת של פרק [אמצע] העליון שבזרוע השמאלי. ואותו של רש״י יהיה יותר למעלה סמוך כלפי צד הכתף ושל רבינו תם יהיה יותר למטה ממנו סמוך אל פרק האמצעי״, עכ״ל.

משמע לכאורה שתחילה יכניס תפילין של רש״י לשים על חלק הקיבורת קרוב לכתף ור״ת יהיה למטה ממנו סמוך אל פרק האמצעי דהיינו המרפק כמו שהרבה מבינים ועושים היום. אבל לפי הבנה זו מהרח״ו כתב הפוך משער הכוונות בספר עולת תמיד שהוא המהדורה בתרא בלשון ברורה בלי שום ספק, שתפילין ר״ת הם קרוב לכתף על גבי תפילין של רש״י שהם קרוב למרפק, וז״ל בעולת תמיד:

אמנם אופן הנחתם שתי זוגות הנז׳ הוא באופן זה. שתקח שתי התפילות של יד דרש״י ודר״ת ביחד, ותכניסם בזרוע ותשים תפלה של יד תחילה אותה של רש״י על מקום הקיבורת, ותפלה של ר״ת גם כן על הקיבורת, אלא שתהיה על גבי התפלה של רש״י יותר למעלה מעט סמוך אליה לצד הכתף, עכ״ל.

בספר עולת תמיד כתב ברור הלכה ולמעשה לשים תפילין ר״ת קרוב לכתף למעלה מתפילין דרש״י שרש״י על הקיבורת סמוך למרפק. וזה תואם לדעת כל הפוסקים היות שתפילין דרש״י הוא עיקר התפילין להלכה, צריך שיהיה על מקום התפילין הודאי ותפילין דר״ת שהוא להידור מצוה שיהיה למעלה ממנו קרוב לכתף לפי שיטת רבינו תם עצמו שהמקום ההוא כשר להניח תפילין! ולכן צריך להבין האם נאמר שבשער הכוונות היה למהרח״ו ״הוה אמינא״ שחזר בו בספר עולת תמיד ממה שכתב בשער הכוונות? הנה הבאנו למעלה דעת הפוסקים מהו הקיבורת שכשר להניח תפילין; רוב הפוסקים מהראשונים והאחרונים אומרים רק מאמצע הקיבורת עד סמוך למרפק הוא המקום היחיד שכשר להניח תפילין. אבל החצי השני עד הכתף הוא פסול. רק רבינו תם ומהאחרונים הפרישה בטור שו״ע והגר״א סוברים שכל מקום הקיבורת (כולל החצי השני) עד הכתף כשר להניח תפילין של יד. ורבינו תם הוא דעת יחיד בין הראשונים והפרישה והגר״א הם דעת יחיד בין האחרונים. לפי זה קשה מאד למה מהרח״ו בשער הכוונות יסבור שתפילין דרש״י שהוא עיקר התפילין להלכה יהיה במקום אשר לפי רוב הפוסקים לא יוצאים ידי חובתו בתפילין של יד, דבר זה מאד תמוה??

על זה כתב הרב המחבר שליט״א שאין הכי נמי, שלא יתכן שמהרח״ו היה לו הוה אמינא כזה שיהיה נגד דעת רוב הפוסקים! א"כ חייב להסביר הלשון של שער הכוונות ע"פ כל הפוסקים (עיין הערה). נחזור על עיקר לשון של שער הכוונות וז״ל: ״ושניהם יניח במקום הנקרא קבורת של פרק [אמצע] העליון שבזרוע השמאלי. ואותו של רש״י יהיה יותר למעלה סמוך כלפי צד הכתף ושל רבינו תם יהיה יותר למטה ממנו סמוך אל פרק האמצעי״, עכ״ל. הסכת ושמע, מהרח״ו לא מדבר כאן ״מעלה ומטה ואמצע״ במושגי קבלה אלא מדבר ביחס מה נקרא מעלה ומטה ואמצע על הקיבורת רק מצד ההלכה מהו עיקר מקום התפילין. ועוד נשים לב ללשון של שער הכוונות ״במקום הנקרא קבורת של פרק [אמצע] העליון שבזרוע השמאלי״. בתוך סוגריים המרובעות כתוב ״[אמצע]״. בשער הכוונות [בשער התפלה] התיבה אמצע לא מופיע אלא בכתב יד של מהרח״ו עצמו כן כתוב, ויש קו עליו לסימן מחיקה. הוציאו אהבת שלום את שער התפלה כאילו לא כתוב ״אמצע״ ולא מציינים שהיה כתוב שיש מחיקה. ואם תיבה זו צריכה להיכתב והיא לא מחיקה אז המשפט נקרא היטב.

״ושניהם יניח במקום קבורת של פרק אמצע העליון שבזרוע השמאלי״ [דהיינו מצד ההלכה מקום הקיבורת הוא מהאמצע עד קרוב למרפק]. ״ואותו של רש״י יהיה יותר למעלה" [מצד ההלכה היחס מה שנקרא למעלה הוא יותר קרוב למרפק שהוא מקום התפילין נקרא למעלה] ״סמוך כלפי הכתף״ [סמוך כלפי פירוש מול הכתף לאפוקי שלא יזוז לצדדים אלא יהיה מכוון כנגד הכתף וסמוך לתפילין ר״ת]. ״ושל רבינו תם יהיה יותר למטה ממנו׳ [יותר "למטה" הוא במקום הקיבורת שבחצי השני קרוב לכתף שפסול להניח תפילין לכל הדעות חוץ מר״ת, ולכן נקרא ״למטה״לעומת הקיבורת בחצי הראשון עד קרוב למרפק נקרא "למעלה", ששם הוא עיקר מקום התפילין שכשר לכל הדעות]. ״סמוך אל פרק האמצעי״ [כאן ׳סמוך אל פרק האמצעי׳ הוא באמצע הפרק בחצי הקיבורת ששם נמצא המעברתא דתפילין דרש״י, שהתיתורה דתפילין דר״ת חייב לנגוע או לנשק את המעברתא דרש״י שלא יהיה שום רווח ביניהם]! כתבתי עיקרי הדברים בקיצור, ועיין בדברי המחבר שליט״א שבאים דבריו בהרחבה ותמצא נחת.

לסיכום, מהרח״ו ראה שבשער הכוונות ענין זה לא מבואר מספיק ולכן כשבא וכתב המהדורה בתרא, ספר עולת תמיד ומובא בספר פרי עץ חיים , כתב ברור שתפילין דר״ת יניח קרוב לכתף והוא על גבי תפילין דרש״י שלמטה ממנו. לפי שיטת ר״ת שסובר שכל מקום הקיבורת כשר להניח תפילין, אין בעיה שיניח התפילין של ר"ת על הקיבורת סמוך לכתף לפי שאינו עיקר המצוה, כי לפי שיטתו כל הקיבורת הוא כשר לכתחילה. ותפילין דרש״י שהוא עיקר המצוה להלכה יניח רק במקום אמצע הקיבורת עד קרוב למרפק ששם הוא המקום שכשר להניח תפילין לכל הדעות, והכל עולה כפתור ופרח ע"פ ההלכה וע"פ הסוד.

ואני מברך את הרב המחבר שליט״א שיהי רצון מלפני ה׳ אלקינו שיתקבלו הדברים בנחת בנעימות ובאהבה, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

הכותב וחותם לכבוד התורה,

בעילום שם